גיאוגרפיה גיאולוגיה ודמוגרפיה אילת

הגיאוגרפיה, הגיאולוגיה והדמוגרפיה של אילת

אילת ממוקמת באזור המדבר, בין רכס הרי אילת לחופי הים האדום ויושבת על השבר הסורי אפריקאי. העיר אילת, הגובלת עם מצרים וירדן, היא השער הימי הדרומי של ישראל. אילת ממוקמת על קו רוחב 29 מעלות הכולל את מדבריות הסהרה, סיני, וחצי האי ערב. האקלים באילת הוא דו עונתי. עונת יובש ארוכה (הקיץ נמשך בין שמונה לתשעה חודשים), ועונה חורפית קצרה, עם ממוצע משקעים של פחות משלושים מילימטרים בשנה. הטמפרטורה היומית הממוצעת נעה בין 9.6-20.8 בחורף, ו 26.2-39.9 בקיץ. הצמחייה באילת מושפעת מחבל סודן. מרבית סלעי האזור הם סלעי יסוד. מפרץ אילת, הנקודה הצפונית ביותר בעולם בה צומחים אלמוגים, מהווה בית גידול טבעי לאלפי דגים. מליחות המים היא מהגבוהות בעולם בימים פתוחים. עולם החי באזור אילת מכיל מגוון רחב של בעלי חיים מדבריים, הכולל חרקים, עופות, זוחלים, יונקים וטורפים כגון שועלים, צבועים וחתוליים. מרביתם יצורים ליליים. הערבה נחשבת לאחד האזורים הטובים לצפייה בציפורים נודדות, בשל מאות המינים העוברים מעליה בתקופות הנדידה. נכון לשנת 2012, העיר אילת מונה כחמישים אלף תושבים רשומים, ועוד כעשרת אלפים שוהים זמניים.