ראש העירייה כמו מפקד מרחב אילת הנחו את הגורמים בטרם היציאה למבצע, לפעול ברגישות ובנחישות. "אנו מוקיעים אלימות מכל סוג שהוא, אך נדרשים לאכיפה בכל דרך ובכל עת" ציין ראש העירייה והוסיף: "חשוב שידעו המעסיקים ומשכירי המבנים, כי הם עושים מעשה שלא עוזר לעיר. ככל שיוטב למסתננים השוהים בעיר, זה ידרבן את הממתינים מבחוץ להיכנס לעיר וראוי שידעו שאנו לא מעוניינים לקלוט אותם. נעשה כל שלאל ידינו על מנת לדלגם למתקני השהיה או טוב יותר להחזירם למולדתם ובכך להשיב את השלווה ואיכות החיים לתושבי העיר".
במסגרת מבצע האכיפה פעלו חמישה צוותים שפקדו 14 בתי עסק טעוני רישוי בדגש על פאבים ובארים בבעלות וניהול מסתננים וכן בדירות מגורים שהוסבו לשמש כאינטרנט קפה, מספרות ומכולות. מתוכם נסגרו כאמור שישה בתי עסק, שניים מהם בצו סגירה מינהלי עליו חתם ראש העירייה, מיד לאחר ביצוע שימוע לבעלי העסקים על ידי מנהל אגף תברואה ורישוי עסקים בעירייה – הילל גהניש, בהם השתתף גם ראש העירייה. ארבעה נסגרו על ידי משטרת המרחב בגין מכירת אלכוהול לאחר השעה 23:00 ואי קיום תנאי רישיון עסק. שמונה עסקים בהם נערכו בעבר ביקורות על ידי כוחות השיטור נמצאו סגורים, סביר להניח בשל העברת מידע בקרב המסננים.
בסיום המבצע ערך קצין האג"מ, שיטור וקהילה במשטרת המרחב - רפ"ק טירן יהוד, שימועים לארבעה בתי עסק שמכרו אלכוהול ללא היתר, ניהלו את עסקם ללא רישיון עסק הנדרש בחוק ולא הציגו תוכנית בטיחות למבנה. בתום השימועים החליט רפ"ק יהוד לסגור שלושה עסקים למשך 30 ימים ובעסק נוסף הוגבלה הפעילות לאותה התקופה. את החלטתו לסגירת המקומות נימק רפ"ק יהוד בכך שמצא שקיים חשש ממשי לשלום הציבור לאור הליקויים שנמצאו.
במעמד המבצע חתם ראש העירייה, כאמור על שני צווי סגירה ל 30 ימים כנגד שני בתי עסק נוספים. שני צווי הסגירה הוצאו על פי סעיף 20 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 כנגד עסקים שפעלו, כאמור ללא רישיון עסק בניגוד למתחייב בסעיפים 4-14 לחוק רישוי עסקים, תקנותיו וצוויו, תוך סיכון בטיחות ובריאות הציבור. עסק אחד שנסגר הינו מספרה, אשר נוהלה בתנאי תברואה ירודים בניגוד לתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לעסקים לא רפואיים לטיפול בגוף האדם), התשנ"ג-1992. עסק נוסף שנסגר הינו בית אוכל אחר, מספרה ומשחקי ביליארד, אשר נוהל בתנאי תברואה ירודים בניגוד לתקנות האמורות ותקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים בבתי אוכל) התשמ"ג-1983 ואף נמצאו בו ליקויי בטיחות. מעבר לתנאי התברואה מצא מהנדס העיר – אינג' יוחאי אברני, שנכח אמש בביקורות, ליקויים חמורים בתחומי הבטיחות, שימושים חורגים שנעשים במתחמים המיועדים למגורים וליקויים הנדסיים רבים במבנה המסכנים את השוהים, ביניהם תקרות אקוסטיות רעועות, גופי תאורה שאינם מעוגנים לתקרות קשיחות, חיבורים פיראטיים לחשמל וכיו"ב. אכיפה במסגרת חוק תכנון ובנייה תעשה בהתאם, לרבות איסור שימוש והגשת כתבי אישום.
עוד במסגרת המבצע התקיים תהליך זיהוי ומיפוי של המסתננים, אותו מבצעת משטרת המרחב כדרך קבע, במטרה לזהות ולמפות את כל המסתננים השוהים בעיר. בעניין זה דיווח מפקד משטרת המרחב, כי מפכ"ל המשטרה החליט להפוך את המודל האילתי במיפוי וזיהוי המסתננים למודל ארצי, במסגרתו יזוהו המסתננים כבר במתקן סהרונים. על פי נתוני המשטרה שוהים בעיר אילת כ – 6,000 מסתננים. עוד דיווח ק. האג"מ במשטרה רב פקד טיראן יהוד, כי במהלך 3 השנים האחרונות ישנה מגמת עלייה במעורבת המסתננים בפלילים וכיום מחזי מגזר זה ב – 5% מסך נפח הפשיעה במרחב אילת וב – 20% מסך עבירות האלימות. בתדרוך שערך נצ"מ גרטנר לכוחות בטרם היציאה למבצע, ציין "זוהי המשכה של פעילות משותפת עם הרשות המקומית שמטרתה סגירת אותם המקומות בהם שותים המסתננים לשוכרה המהווה מחולל לאירועי אלימות. נמשיך לשמור על ביטחון תושבי העיר".
ראוי לציין, כי פעילות זו, הנה המשך לביקורות רבות אותן עורכים שוטרי המרחב ופקחי העירייה בקרב אותם עסקים, על מנת לאתר ליקויי בטיחות ואכיפה כנגד אי יישום תנאי רישוי, בטיחות ותברואה העלולים לסכן את שלום הציבור. אכיפה זו תימשך בכל התחומים.
(הודעת דוברת עיריית אילת - מספר 93/2012)