הצבנו בפני המדינה את העוגנים המרכזיים שהופכים את אילת לעיר מאוד משמעותית, ולפיהם אנו פועלים:
אילת, השער הדרומי:
החזון – ביסוס אילת כעיר בת 150 אלף תושבים עד שנת 2030 באמצעות תוכנית "השער הדרומי" – הקמת מרכז תחבורה, לוגיסטיקה וסחר בינלאומי בצפונה של העיר הכולל: נמל ימי חדש, גדול ומודרני אשר ייבנה בקצה תעלה באורך 5 ק"מ, שדה תעופה בינלאומי שיוקם באזור תמנע כמתוכנן וכן השלמת מסילת הרכבת מנחל צין לאילת וחיבורה לנמל הימי והאווירי. העתקת הפעילות הנמלית לצפונה של העיר ושחרור הקרקעות ברצועת החוף הדרומית תאפשר פיתוחה של אילת כעיר תיירות בינלאומית עם 35,000 חדרי מלון, פארק אטרקציות גדול, מרכז כנסים וקונגרסים ועוד.
אילת, עיר תיירות וספורט בינלאומית
המיתוג של אילת כעיר המעניקה מגוון רחב של אפשרויות, הודות למשאבים הטבעיים וההשקעות הרבות בעיר, לרבות החלטת השרים (פיתוח נגב וגליל ותרבות וספורט) להפיכת העיר אילת לעיר ספורט בינלאומית, וההכרה של ממשלת ישראל באילת כנכס אסטרטגי, ימקמו את אילת כבירת ים סוף ויעצימו את התיירות הנכנסת לעיר.
אילת, עיר אוניברסיטאית:
לצד לימודים אקדמיים בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון, ישנו אתגר משותף, להפוך את אילת למרכז מחקר בתחום של תיירות, מלונאות ונופש, לימודים שיתחילו בחינוך לתיירות במערכת החינוך הפורמלית וימשיכו בלימודים אקדמיים בינלאומיים, שימשכו לאילת סטודנטים מכל העולם. זאת ועוד, לייצר קתדרות של מחקר ופיתוח בתחומים בהם יש לאילת יתרון הנשען על אוצרות הטבע, כמו ביולוגיה ימית, אנרגיה סולרית, סיסמולוגיה, גיאולוגיה ועוד.
"הקורה בתיירות משפיע עד אחרון החוגים במתנ"ס ומכאן שההשקעה בתיירות מהווה אינטרס עירוני ולאומי ביחד".
לצד אלה, ישנו עוגן נוסף: יצירת מגוון תעסוקתי לצד תעשיית התיירות בה מועסקים 70% מתושבי העיר. הפיכת העיר אילת לעיר אוניברסיטאית ובתוך כך פיתוח מרכזי מחקר ומדע, יכשירו את התשתית האנושית הראויה והמשובחת לפתיחת מוקדי תעסוקה נוספים ומגוונים.
"אנו מאוד שמחים ומעודדים את ההשקעות בתיירות ובתשתיות באזור ומצטערים צער גדול על המתרחש במצרים. לעניות דעתי, מערכת החיסון המשמעותית ביותר אל מול המשברים הגיאופוליטיים היא יצירת השקעות משמעותיות בתחום התיירות והתחבורה, שייצרו אינטרס משותף באזור ושיח בין עמי האזור. לתיירות יש משקל משמעותי בקידום השלום באזור".