הביקור החל בדיון מקצועי עם ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי ביחד עם נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה, אוניברסיטת בן גוריון, השותפות היהודית של טורונטו וראשי המכון הבינאוניברסיטאי והמרכז לחקר ימים ואגמים (מלח"י) באילת. לאחר הדיון, סיירו חברי הועדה במרכז הלאומי לחקלאות ימית בראשות ד"ר חנה רוזנפלד ובמכון הבינאוניברסיטאי בראשות פרופ' אמציה גנין.
בפתח הדברים, ברך ראש העירייה על המפגש המרשים וציין את הצורך ביצירת מובלעות תעסוקה משמעותיות. "אין מקום טוב יותר מאילת, על מנת לפתח את התחום הודות לתשתית האנושית המשובחת הפועלת במרכזים האקדמיים (קמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון והמכון הבינאוניברסיטאי) ובמלח"י, לצד מפרץ מדהים", ציין ראש העירייה והוסיף: "אלה יסייעו בידינו להפוך את העיר למוקד של מחקר ותעסוקה בתחום הביולוגיה הימית".
מרכז מגמת הביולוגיה והביוטכנולוגיה הימית בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון, ד"ר נדב ששר עדכן, כי כיום לומדים את התחום בקמפוס, לתואר ראשון, שני ושלישי (50 לומדים בתואר ראשון ו-19 בתארים שני ושלישי). ראש העירייה פנה בעניין זה למשרד החינוך, בבקשה לבחון אפשרות ללימוד התחום כבר בבית הספר ונענה על כך, בחיוב.
כזכור, בעבודת מחקר מקיפה שערך משרד התמ"ת זוהו ארבעה עוגנים עיקריים לקידום ופיתוח העיר אילת: אנרגיה מתחדשת, תיירות ומסחר, אקדמיה ותחום הביולוגיה הימית, אשר זכה לדגש מיוחד.
ההצעה כוללת יצירת תכנית לפיתוח כלכלי של תחום הביולוגיה הימית באילת וסביבתה תוך בחינת הקצאת המשאבים הנדרשים לפעילות התוכנית, לצורך מימוש הפוטנציאל המדעי מחקרי, הכלכלי והתעסוקתי של תחום הביולוגיה הימית וניצול יתרונותיו הייחודים של האזור.
בדברי ההסבר ציין שמחון: "מטרתנו להביא לפיתוח תחומי הכלכלה, החברה, הסביבה והממשל, באמצעות הפיכתה של העיר אילת למרכז לאומי ובינלאומי לביולוגיה ימית. הדבר יביא לקידום מקצועי של ענף הביולוגיה הימית, הבאת מסה קריטית של אוכלוסייה אקדמית ומקצועית לאזור (הן כמבקרים והן כתושבי קבע), הרחבת הגיוון התעסוקתי באזור וחיזוק הכלכלה המקומית, הגדלת המעגל התעסוקתי המשני של התחום (נותני השירותים ותמיכה), חיזוק אקדמי והגדלת אוכלוסיית הסטודנטים באזור.
ההצעה מתבססת על הנתונים שעלו במחקר התמ"ת, על פיהם לעיר אילת יתרונות בתחום מחקר הביולוגיה הימית, אשר אינם קיימים במשולב במיקום אחר בישראל, ביניהם: שונית אלמוגים טרופית - הופכת את מפרץ אילת לשטח מחקר ימי ייחודי בעולם. עומק המים - עקב השבר הסורי אפריקני, מגיעים המים במפרץ אילת לעומק מאד גבוה במרחק קצר מאד מן החוף. נתון זה מאפשר ביצוע מחקר באזור החוף ללא שימוש באמצעי תעבורה שונים, המייקרים את עלויות המחקר. רמת קרינה שמש גבוהה- באזור אילת (ובפרט באזור אילות) קיימת רמת קרינה גבוהה, אשר מסייעת בפיתוחם של חומרי טבע שונים, ובדגש על תעשיית המיקרו אצות. אזור עתיר בקרקע פנויה- שטחי הקרקע המצויים בשפע באזור אילת מהווים יתרון גדול על פני אזורי גידול אחרים במרכז הארץ, ובדגש על תעשיית גידול דגי נוי ומאכל בשטחים יבשתיים. ריכוז גורמי אקדמיה, כח אדם מקצועי וגורמים מסחריים בתחום באילת וסביבתה- באילת ובסביבתה מספר מוקדי ידע בתחום מדעי הים (מחקריים ותעשייתיים), אשר אינם קיימים בריכוז שכזה באזורים אחרים בישראל. חלק ממוסדות אלו מחשבים למוסדות המובילים בתחומם בישראל.
במהלך הביקור הוצגו, כאמור עיקרי הנתונים והמסקנות שרוכזו מעבודת הוועדה, והופקו מסקנות מגובשות למציאת הכלים המתאימים להצלחת הפרויקט. אלה יועברו לשר בשבועות הקרובים.
רצ"ב תמונה מהסיור במלח"י.
(הודעת דוברת עיריית אילת - מספר 182/2012)